יום חמישי, 27 ביוני 2013

יצחק (איציק) ברזילי - תערוכת ציורים - "להלך בין הבריות"



הגלריה העירונית - בית אמני הרצליה
יצחק (איציק) ברזילי  - תערוכת ציורים
"להלך בין הבריות"
 אירוע פתיחה חגיגי יתקיים ביום ה'  4.7.2013 בשעה 19:30
נעילה: 19.7.2013
 אוצר: מר שלמה שוורץ
"להלך בין הבריות" הוא ביטוי של סריקה לעומק של האדם על אישיותו ומורכבותו. זה אינו "ללכת בין אנשים" או "לצעוד עם ההמון". איציק ברזילי רואה באדם בריה שמשמעותה המילונית היא בריאה או יצירה של חי . איציק אינו הולך עם הבריות אלא מהלך ביניהן דבר שיכול להשתמע גם כישות מסתורית שרואה אך אינה נראית- שמרחפת בין היצורים החיים ומשקפת את תוכנן, אישיותן ומורכבותן. האדם עומד במרכז יצירתו של איציק ובו הוא מתמקד .כאשר הרקע מופיע - הוא משני ומרומז, ואילו הדמות הופכת לדומיננטית ומרכזית. יש ציירים המתעדים בציוריהם נופים שראו, שיש בהם לעתים בני אדם. ישנם גם כאלה, שמציירים דמויות של מודלים מזדמנים בסביבה תואמת וישנם גם סגנונות רבים ואסטטיקות מגוונות שמתמודדות עם דמות האדם והמקום שלו. לכאורה אפשר לסווג גם את איציק לאחת הקטגוריות הנ"ל, אך במבט לעומק, יש בתערוכה זו יומן פגישות . לא פגישות עם אנשים אלא עם חוויות המפגש עם הבריות, עם התרחשויות ועם מקומות אין ספור בהם "הילך" . רישומיו, הם יצירות העומדות בפני עצמן ואינם סקיצות לציור בצבע.
האוצר, שלמה שוורץ, שהוא אמן מנוסה ומשופשף בעצמו, זיהה את הייחוד בצבעוניות האקספרסיבית אך האופטימית.  שבאה לידי ביטוי  בשימוש בצבעי השמן והאקריליק. אני מניח ששוורץ הבחין גם ביד הקלה וביכולתו של איציק ליצור על ידי קו אחד אמירה שלמה, על דמויות שיצר, על אופיין, גילן, מצב רוחן, סביבתן והאווירה הספציפית. הקושי העיקרי של האוצר הוא אולם התצוגה שאין בו די, כדי להכיל את כל העבודות שרצה שיוצגו.
יוסי מזרחי
איציק ברזילי פרש לפני כשלוש שנים  משרות בן כחמישים שנה במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, בהם שרת בתפקידים בכירים ..
עלה ארצה בשנת 1951 יחד עם כל יהדות עיראק ועבר את הלם המפגש עם תרבות חדשה. יצא וידו על העליונה כך נראה לו, בזכות חינוכו בגבעת השלושה במסגרת "עליית הנוער",שם עבר את החוויה המעצבת של המפגש עם "האבות המייסדים" ,עם דור "מגש הכסף" ועם ילדי המשק  "הצברים"- מפגש אינטנסיבי ודחוס שחייב אותו הגדרה עצמית חדשה של זהות.
בהתמודדות זו הסתייע לא מעט ביכולת הציור עמה נולד ככל הנראה, שאפשרה לו להתמודד ולתפוס את מקומו בחברה החדשה. מאז הוא רושם ומצייר לכל אורך דרכו כנער, כחייל בצבא ההגנה לישראל וכאדם שמסעותיו הובילו אותו לפינות רבות ברחבי העולם .תמיד נכון ללכוד את הרגע ואת החוויה הראשונית מנקודת מבטו האישית.
את ראשית השכלתו הפורמאלית כאמן רכש בשלהי שנות החמישים בקורסי ערב ב"בצלאל", בשעורי ערב אצל האמנים שטרן ויעקב אייזנשר שעמד על כך שיבלה  שנתיים בציור טבע דומם בשחור לבן והרשה לו רק בשנה השלישית לעבור לציור בצבע.
בראשית שנות הששים היה תלמידו של האמן צבי תדמור בחולון שהחדיר בו את חשיבות הרישום בציור פיגורטיבי. אלה היו מוריו והם היו אלה שהשפיעו על דרכו האמנותית.
בשנת 1962 יצא בשליחות המדינה לפריז- שהות שאפשרה לו להצטרף ל"בוזאר" כתלמיד שלא מן המניין ובמקביל ללמוד בשעורי ערב בבית הספר לאמנות "מונפרנס".
במהלך שהותו בפריז התוודע לסגנונות האמנותיים של ראשית המאה העשרים ובפרט לפוביזם ולקוביזם , אך אלה השפיעו על יצירתו לתקופה קצרה וחולפת.
יצירותיו עוסקות בנושאים רבים ומגוונים אך כולן כמעט סבות סביב האדם באשר הוא.
עקב עיסוקיו הרבים, תנאי עבודתו וניידותו נאלץ לפתח יכולת ציור מהירה שאפשרה לו לתפוס את הרגע ולהמשיך הלאה, ולכן פנה לרישום , לצבעי מים ואקריליק- אלה חייבו יד קלה וזריזה באמצעותה הנציח את המראות והאנשים בהם נתקל – רישומים שהפכו ברבות הימים ל"יומן מסע" אישי שלו.
חבר באגודת האמנות הפלסטית הישראלית, חבר באגודת אמני הרצליה, פעיל בעמותות חברתיות ומנהל את המרכזית שבהן.
  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה